פסק-דין בתיק ת"ק 46011-06-11

1.         בפניי תביעה על סך 12,929 ש"ח, ותביעה שכנגד על סך 16,979 ש"ח.

2.         על פי כתב התביעה, בתאריך 24.03.11 נסע התובע 2 ברכב מס' 65-085-58 השייך לאביו - התובע 1. הוא נסע ישר בנתיב נסיעתו, והתקרב להצטלבות.

רכב מס' 64-913-10 הנהוג בידי הנתבעת נסע בכביש שמצטלב עם הרחוב בו נסע, הנהגת שהגיעה משמאלו ניסתה להיכנס לרחוב בו נסע, ופגעה ברכבו.

לפיכך - תובע את הסכום האמור לעיל בשל הנזקים הבאים: נזק עפ"י דו"ח שמאי בסך 10,136 ש"ח; שכ"ט שמאי בסך 1,113 ש"ח; ירידת ערך עפ"י דו"ח שמאי בסך 1,680 ש"ח.

כן צירף לכתב התביעה דו"ח שמאי, חשבון שכ"ט שמאי, אישור אי הגשת תביעה, אישור רו"ח שאינו מתקזז על המע"מ.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי דין התביעה להידחות.

היא הבעלים של הרכב ולא היתה הנהגת שנהגה ברכב בשעת התאונה, ומי שנהגה היתה הגב' מנצור אנעם.

לטענתה, האחריות הבלעדית לקרות התאונה רובצת על כתפי התובע, ואין בגרסתו בכדי לשקף את התרחשות התאונה.

לרכבה נגרמו נזקים גדולים אותם פעלה לגבות ממבטחי התובע, אולם בימים אלו נדחתה דרישתה.

התאונה אירעה בשכונת מגוריה, מדובר בנסיעה יום יומית אותה עושות היא והנהגת מטעמה מספר פעמים ביום, והיא מוכרת להן. המקום בו אירעה התאונה הינו מקום מסוכן, בו שדה הראיה מוגבל לכל הנהגים, לא קיימים תמרורים למי מהנהגים, ובנסיבות אלו נקטה נהגת הרכב זהירות כמחויב בצומת.

הנהגת מטעמה הגיעה לצומת במטרה לפנות ימינה, עצרה את רכבה, והמתינה על מנת לבחון אם מגיעות מכוניות, ואם קיימת מניעה כל שהיא לחציית הצומת. הנהגת היתה בעצירה מוחלטת בשעה שנפגעה על ידי התובע, שהגיח במהירות גבוהה מאד, והתנגש ברכב.

תמונות הנזק שצולמו במקום התאונה צולמו מבלי שהנתבעת או הנהגת מטעמה הזיזו את הרכב, ויש בהן כדי להמחיש את מיקום הרכבים בשעת התאונה.

על כן ביקשה לדחות התביעה, והשאירה לשיקול דעת בית המשפט את עניין ההוצאות.

כן צירפה את טופס ההודעה ותרשים, לרבות תמונות בטרם הזיזה את רכבה כאשר התובע הזיז את הרכב.

הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בעניין התאונה המבוססת על גרסתה בכתב ההגנה כאמור.

בכתב התביעה שכנגד תבעה התובעת שכנגד בגין נזקיה את הסכומים הבאים: נזק בהתאם לחוות דעת שמאי בסך 14,419 ש"ח; שכ"ט שמאי בסך 1,280 ש"ח; ירידת ערך בסך 480 ש"ח, הוצאות כלליות בסך 800 ש"ח וסך הכל - 16,979 ש"ח.

בכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד עמדו וחזרו התובעים (הנתבעים שכנגד) על טענותיהם שהועלו בכתב תביעתם.

כן טענו כי התובעת שכנגד העלתה בכתב הגנתה גרסה ששמעה מפי הנהגת ללא שהיתה נוכחת במקום התאונה, ועל כן אין לקבל את גרסתה שלא הועלתה בתצהיר העדה חתום ומאושר כדין.

על כן ביקשו לדחות את התביעה שכנגד, ולקבל את תביעת הנתבעים שכנגד.